תנ"ך על הפרק - שמות לג - בכור שור

תנ"ך על הפרק

שמות לג

83 / 929
היום

הפרק

משה מתיישב מחוץ למחנה, משה מבקש שה' ישכון רק בקרב ישראל

וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָֽיו׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־הָאֹ֔הֶל יָק֙וּמוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃וְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם־מֹשֶֽׁה׃וְרָאָ֤ה כָל־הָעָם֙ אֶת־עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כָּל־הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אָהֳלֽוֹ׃וְדִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃וּבַמֶּ֣ה ׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלֵ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר׃וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי׃וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

פן אכלך בדרך. כל זמן שאיני בקרבכם אם תחטאו לפני לא יקשה כל כך בעיני אבל אם טעלה עעמכם ואתם קשה ערף ותחטאו לפני ואני אכלה אתכם: קשה ערף. כל פורק עול נקרא קשה ערף לפי שאינו כופף ערפו לקבל עול אל צאורו: את הדבר הרע הזה. שלא ילך הק' עמהם: אתם עם קשה עורף. ולטובתכם אני מכוון שלא אכילך: הורד עדיך. אע"פ שכבר לא שתו אמר להם שיסלקו מן העדי לגמרי וי"מ לא שתו אותו עליו במקום הנראה אלא תחת בגדיהם והוא אמר שיורידוהו לגמרי: שהורד עדיך מעליך. ונהגו מנהג אבילות על מה שעשיתם ויתגלגל רחמי אליכם: ומשה יקח את האהל. לפי שמרדו בו ורצו להעמיד ראש אחר פירש מהם וגם שאמר הק' שלא ישרה שכינתו ביניהם לא היה רוצה לעמוד במקום שאין השכינה שורה והרוצה לדרוש משפט או שום דבר יצא לשם: והיה כצאת משה. כשהיה משה בא אל המחנה היה בא לומר להם דבר ובשובו שהיה יוצא אל האהל ועמד כל העם: לא ימיש. שלא היה בא אל המחנה: ואתה לא הודעתני. שבתחלה אמרת ושלחתי לפניך מלאך ולבסוף אמרת הורד עדיך מעליך ואדע מה אעשה לך ועדיין לא גליתה לי אם תשלח המלאך אם תלך אתה מפני שהורידו עדים כמו שצויתה להם: ואתה אמרת ידעתיך בשם. שתודיעני בשם את אשר תשלח עמי ומשה היה ירא לומר להק' ולהתפלל לפניו שיבא הק' עמהם מפני שאמר פן אכלך בדרך וסבר אם אומר לפניו שילך עמנו אהיה חב לישראל לפיכך אמר הודיעני נא את דרכיך. אמר בלבו אשאל לפניו שיודיעני מדותיו ולפי המדות אדע אם טוב לנו שילך עמנו אם לא אבל עדיין לא היה יודע לבחור המוטב להם ולכך אמר וראה כי עמך הגוי הזה ובחר להם המוטב כי אני איני יודע לבחור: ואמר לו הק' פני ילכו. אני אלך כמו (ש"ב י"ז) ופניך הולכים בקרב כי זה מוטב להם שאלך עמהם והניחותי לך ממה שהיה לבך נוקפך איזה תבחר הרי בחרת לך המוטב ואע"פ שהיה משה ירא עדיין ממה שאמר פן אכלך בדרך מ"מ הודה כי ודאי כבוד גדול היה לישראל שילך הק"ב עמהם כמו שאמר ונפלינו אני ועמך מכל העם כי כל העם שאתה מצליח אתה שולח לפניהם מלאך להצליחםו אם תשלח לפנינו מלאך הרי אנו כאחד מהם ולפיכך אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה: כי במה יודע איפה. אבל אם תלך עמנו הרי אנו נפלינו מהם ששכינתך תלך עמנו ומ"מ עדיין לא נתיישבה דעתו על מה שאמר פן אכלך בדרך: ואמר לו הק' גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה. שאודיעך מדותי כי אז תתיישב דעתך: {יח{ כיון שראה משה שהיה שעת רצון הוסיף לשאול ואמר הראני נא את כבודך. כלומר רוצה אני לשמוע ולראות: אני אעביר כל טובי. שאודיעך מדת טובתי: וקראתי בשם ה'. אתה אמרת שאמרתי לך שאודיעך בשם מי ילך עמך כמו שאמר למעלה ואתה אמרת ידעתיך בשם ואני אקרא לפניך ה' כי בשם אודיעך שאני אלך עמך: וחנותי את אשר אחון. שאודיעך מידותיי כיצד אני חונן ומרחם אבל מה שאמרתי הראני נא את כבודך לא תוכל לראות את פני דאספקלריא המאירה, כי לא יראני אדם וחי ולא שום דבר חי אפי' המלאכים וי"מ לא יראני האדם וחי שאם יראני וחי לעולם ומשמעות של מנוח לא יראני וחי אח"כ אלא ימות מיד כדכתיב ויאמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו: והיה בעבר כבודי. שיראה לך שאתרחק מעליך שיהא נראה כאדם שרואה את חבירו להבדיל מרחוק ומאחריו וכן אמרו רבות' משה אמר לא יראני אדם וישעיה אמר ואראה את ה' ומשני כאן באספקלריא המאירה כאן בשאינה מאירה א"נ אחורי קורא מה שעבר ואע"פ שאין שם עורף דומיא דבני אדם שמניחין אחריהם מה שעוברים הכי נראה לי עיקר שלא ראה משה בשכינה כלל אלא ראה זהרורי אורו שהוא מזהיר במקום שעבר משם דומיא דשמש להבדיל כשהוא מעריב ונכנס במערב תחת הארץ ואין גוף השמש נראה אבל עדיין הזהרורים נראים שמעריבים והולכים לפי שהשמש מתרחק, ופני לא יראו כגון בבוקר שעדיין לא עלה גוף השמש והזהרורין כבר באים ומתגברים והולכים לפי שהשמש מתקרב כלומר זהרורים הנשארים כשעברתי משם תוכל לראות ולפי זה נטה התרגום הגה"ה: ושכותי כפי. ענני כמו (איכה ג') נשא לבבינו אל כפים ויהיה הענן לפניך שלא תראה: והסרותי את כפי וראית את אחורי. הוי יודע שאין זה כי אם משל שאין למעלה עורף אפי' במלאכים כדכתיבג (יחזקאל א') וד' פנים לאחד לד' רוחות יש להם פנים לכך לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו כ"ש נמי שאין לנו רשות לדבר עליו אלא ה"ק וראית את אחורי כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואין יכול להתבונן בו: ופני לא יראו. שלא תראה באספקלריא המאירה כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך